אין דרך מעודנת להגיד את זה: אנחנו חיים בעולם משוגע. זו לא רק הקורונה, וזה לא רק החורף – ההתקדמות הטכנולוגית הבלתי נתפסת של השנים האחרונות הביאה אתה הרבה  דברים נפלאים. החיים הפכו להיות קלים יותר: אם פעם היה צורך להקליד סיסמא בכל פעם שנכנסנו לאתר כלשהו ולבצע תהליך התחברות מתיש, הרי שכיום ניתן להתחבר באמצעות חשבון גוגל שכבר פתוח במחשב או בנייד, ולהתחבר בשניות.

החיים הפכו קלים, ונגישים במיוחד. אנחנו מחוברים מכל מקום, לכל מקום. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לטייל בתאילנד ולטייל וירטואלית, במקביל, גם בלונדון. אנחנו יכולים לתקשר בחינם עם חברים, בני משפחה או הקולגות שלנו, באמצעות רשתות חברתיות ואפליקציות כמו וואצאפ וזום, גם כשיחות קוליות וגם כשיחות וידאו. אנחנו יכולים לעבוד מהבית, מבית קפה, מחוף הים, מהמלון בפריז. 

אנחנו יכולים להיות בירח דבש, על החוף ביוון, לשתות דאקירי ולהשתתף בו זמנית בישיבת מנהלים במשרד בתל אביב. 

ללא ספק, זה מאוד נוח, אם כי גם תובעני. החיים המקצועיים והאישיים מתערבבים ואין יותר גבולות ברורים. פעם, האבות שלנו היו חוזרים הביתה מיום העבודה שלהם, מניחים את מפתחות הרכב על השולחן – ויום העבודה היה רשמית מאחוריהם. זהו. הם היו מתפנים לשתות קפה, לראות טלוויזיה, ללכת לקולנוע, להתנקות ולהתאוורר מיום העבודה. איש לא העלה בדעתו לצלצל הביתה לבוס או לעובד מהמשרד – הטלפונים הביתיים היו רשמיים מדי – ולכן יום העבודה היו תחום בזמן מוגבל ומוגדר.

כיום העבודה רודפת אחרינו בכל צעד ושעל בכל מדיה אפשרית. אנשים שולחים מיילים באמצע הלילה, כותבים ביחד מסמכים משותפים בגוגל דוק, נכנסים לאירועי עבודה מקוונים. 

אז מצד אחד זה נוח, כי אם פעם היית צריך לבוא למשרד במיוחד כדי לחתום על איזה נייר, היום אתה יכול לעשות את זה מהמיטה. מצד שני רמות הסטרס רק עולות, אין הפרדה מוחלטת בין עבודה ופנאי, הפוגה או איזו נשימה נקייה מלחצים וטרדות של “משרד”. 

ויש גם צד שלישי לכל זה, והוא המטריד מכולם: לטכנולוגיה המתקדמת ולנוחות שהיא מאפשרת יש גם היבט אפל. כל התקשורת הזו, המיילים, הניירת, הקבצים, השיחות… הכל עובר איפשהו באוויר. הנתונים מאוחסנים בענן, צינורות מידע מזרימים מידע שפיזית ניתן לעצור, להעתיק או לשכפל. 

זה כבר לא מסמך שאתה חותם עליו פיזית בעבודה, והוא נכנס למגירה נעולה. זה מסמך שעובר ברשת אינטרנטית, וכל אחד עם קצת ידע יכול להתחבר אליו, לעיין בו, ואפילו למחוק אותו. לא פלא שבעידן כל כך ממוחשב, האקרים החלו לפרוץ לחברות ולמחשבים, לפלוש למידע הכי רגיש, להציץ על הניירות הכי אינטימיים שלנו, ולאיים לפרסם אותם אם לא יקבלו את מבוקשם – לרוב כופר כספי. 

בעוד שמספר החברות שנפרצו באמצעות עברייני סייבר רק הולך וגדל (יותר מחצי מיליארד חברות, לפי העדכונים האחרונים), חברות הביטוח הכינו נשק נגדי לניטרול הנזק: ביטוח סייבר מיוחד, שכולל פוליסת סייבר מקיפה ורחבת טווח. פוליסת סייבר נכנסת לפעולה בכל מקרה שבו החברה נפרצה על ידי האקרים וכעת עליה לשאת בהפסדים בגלל תשלומי כופר, או בגלל צורך בבניית כל התוכן מחדש, רכישת תוכנות חדשות – ואפילו כדי לממן קמפיין ציבורי להעלאת המוניטין שנפגע כתוצאה מפריצת הסייבר.

איום סייבר מתרחש כאשר כנופיית מומחי סייבר מצליחה לחדור למחשבים של חברה מסויימת או של אדם כלשהו, לרוב במטרה לבצע ריגול תעשייתי או כדי לדרוש כופר.

כשהחברה הנפרצת כוללת מסמכים מסווגים, ההאקרים יכולים לנפנף בכך ולאיים על מנהלי החברה שאם לא ישלמו להם את הסכומים שהם דורשים, הם יפרסמו את המסמכים בציבור. אם מדובר בחברה שמחזיקה פרטים אישיים על אנשים בקהילה בעלי פרופיל גבוה, ברוב הפעמים למנהלי החבר אין כל כך מה לעשות, הם פשוט נכנעים ומשלמים את המחיר. תקרית המעורבת עם האקרים היא לרוב בעלת אופי קצת אחר, ברוב הפעמים מדובר באדם אחד, ולא בארגון מסודר, בעל אינטרס לחדור לחברה גדולה ולהוכיח את עליונותו הטכנולוגית, רק בשביל להשיג מטרה אישית כלשהו.

מה כוללת פוליסת סייבר למשפחה?

 

פוליסת סייבר גם לבתים ולאנשים פרטיים

טרור הסייבר עבר תהליך ארוך מהתקופה שבה ההאקרים התמקדו רק בארגוני ענק, במדינות, במטרות חברתיות ופוליטיות. עד לא מזמן, ארגוני טרור היו מפעילים מערכות סייבר גדולות בכדי לחדור למחשבים של מדינות אויב, או כדי לשבש מערכות פנימיות של חברות ענק. 

כיום המצב שונה לחלוטין. תלמידים בתיכון לומדים סייבר כחלק מתוכנית לימודים לתלמידים מצטיינים, ויודעים לפרוץ למערכות מסובכות ביותר. למעשה, איום הפריצה הסייברית הפך כל כך נפוץ, שגם בתים פרטיים, משקי בית נורמטיבים של אנשים מהיישוב ולא בהכרח של ראש השב”ק, הפכו להיות מטרה להתקפת סייבר.  

מה הסיבות של האקרים לתקוף דווקא בתים פרטיים? ובכן, המטרה העיקרי היא גניבת מספרי כרטיס אשראי, התפרצות לחשבונות בנק, גניבת מספרי תעודות זהות לצורך התחזות, וכן הלאה. במקרים אחרים זו נקמה אישית: רצון להשיג תמונות מפלילות לצורך פרסום ברשת והשפלת הקורבן, או גניבה של מסמכים העומדים במרכזו של סיכסוך, וכן הלאה.  פוליסת סייבר למשפחות מגינה עליכם במקרה שהייתם קורבן למתקפת סייבר, אם נגנבו מכם כספים, אם חדרו לכם לארנק הדיגיטלי, 

מה כוללת פוליסת סייבר למשפחה?

כרגע חברת כלל היא בין היחידות שמציעה פוליסת ביטוח סייבר למשפחה. כלל ביטוח סייבר מציעים סעיפי פיצוי במקרים הבאים:

  • הונאה “פישינג” הוצאת כספים במרמה ברשת
  • גניבת זהות ושימוש בפרטים אישיים
  • שיימינג, ובריונות ברשת
  • דרישות כופר ושיחזור נתונים
  • גניבת כספים מחשבון בנק מקוון או ארנק דיגיטלי

מה אפשר לעשות כנגד התפרצות סייבר על הבית?

הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לשמור על הבית שלכם מפני פריצה וירטואלית:

  • כשאתם מזמינים באתרים בחו”ל, אף פעם אל תסמנו את הרובריקה ששואלת אם לשמור את פרטי כרטיס האשראי. אין ספק שזה מעצבן לכתוב את כל המספר הארוך של כרטיס האשראי בכל פעם, אבל זה יותר בטוח. 
  • השתדלו לשלם באינטרנט רק באמצעות כרטיס נטען, שאותו תטעינו בכל חודש בסכום קצוב מסויים, לא בכרטיס הרגיל.
  • אל תשלחו אחד לשני תמונות של הויזה שלכם, כאלה שבהן רואים את המספר. נכון, לפעמים הילד נמצא בקניון בדיוק כשאתם בעבודה והוא פשוט חייב לקנות משהו. זה בעייתי גם אם אתם מיד מוחקים את התמונה. 
  • הקפידו לבדוק את חשבונות הויזה שלכם. תתפלאו כמה פריצות סייבר עברו בשלום, כשבעלי החשבון הנפרץ לא ידעו ששדדו מהם סכומי עתק.
  • השתדלו לא להתחבר באמצעות גוגל לכל המכשירים בבית, למרות שזה ללא ספק מאוד נוח. זה פשוט מקל על פורצי הסייבר את העבודה.
  • החליפו סיסמא בכל חודש, ובקשו גם מהילדים לעשות זאת. במחשב וגם בפלאפון.
  • השתדלו לא להגיד את מספר הויזה בטלפון, כשאתם מזמינים פיצה למשל.
  • תגבור של תוכנות מגן נגד וירוסים ופריצות במחשבים הפרטיים.
  • אל תשאירו את הסמארטפון לבד בגינה, או במקום שקל להגיע אליו מהרחוב. 
  • אל תעודדו אנשים לפתוח את המיילים שלהם במחשב שלהם
  • בצעו גיבוי באופן קבוע לכל התכנים שלכם
  • הימנעו מתוכנות של שיתוף מסכים ומתן שליטה מרחוק

מה אפשר לעשות כנגד התפרצות סייבר על מחשבי המשרד?

כל חברה בארץ ובעולם נתונה להתקפת סייבר בכל רגע נתון, גם אם היא קטנה ובעלת מחזור כספי נמוך, ולכאורה אין סיבה שמישהו ירצה לחדור למחשבים שלה. חשבו על כך: אם האקרים מתפרצים למחשבים של אנשים פרטיים בבתים כדי לגנוב פרטי אשראי, למה שלא יעשו זאת למחשבים של חברה, שם מתגלגל בטח יותר כסף, גישה לחשבונות בנק, מספרי כרטיסי אשראי, תוכן מסווג שניתן להמיר בכסף וכן הלאה? 

אין שום סיבה שהמחשבים בחברה שלכם לא יהיו מוגנים יותר מהמחשבים שיש לכם בבית. 

 הפעולה שרוב החברות נוקטות בה נגד איום סייבר, היא כמובן להתקין על המחשבים שלהן תוכנות אנטי וירוס ואנטי התקפה, להעסיק מומחי ויועצי סייבר ולקוות שכל זה יעצור את התקפת הסייבר, אם זו אכן תתרחש.

הרשו לנו לסבר את אוזניכם: אם האקר ירצה לפרוץ למחשב שלכם, הוא יצליח במשימתו הזדונית. התוכנות כנגד וירוסים אומנם טובות ומתקדמות, אך לרוע המזל הן אינן מתקדמות בקצב בו ההאקרים מתקדמים. בנוסף, רכישה של עוד ועוד תוכנות, שחלקן הופכות להיות לא רלוונטיות אחרי כמה חודשים, היא פשוט הוצאה כספית גבוהה מאד ולפעמים גם מיותרת.   

הפתרון היחיד למצב הזה הוא להצטרף לביטוח סייבר לעסקים. פוליסת סייבר כוללת פיצוי  לעסק שנפגע כתוצאה ממתקפת סייבר, כולל פיצוי הולם לצד גימל שנפגע כתוצאה מהמתקפה, כמו לקוחות שפרטיהם זלגו החוצה, וכן הלאה. ביטוח סייבר אינו יקר (בטח לא בהשוואה לתוכנות המגן שצריך לרכוש כל כמה חודשים), ובעת הצורך משמש כמקור העזרה היחיד שבאמת מסייע בשיקום העסק גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה תדמיתית – פוליסת סייבר כוללת גם עזרה בשיקום מוניטין של עסק שנפגע ופרטיו, או פרטי לקוחותיו, פורסמו בציבור. 

מה כוללת פוליסת סייבר של חברות הביטוח?

מה כוללת פוליסת סייבר של חברות הביטוח?

ניקח לדוגמא פוליסת סייבר של חברת איילון:

פוליסת סייבר – 

פרק 1 – כיסוי נזקי סייבר צד ראשון

אם צוין ברשימה כי פרק זה בתוקף, ובתמורה לפרמיה בגינו, ישפה המבטח את

המבוטח לפי פרק זה עד לגבולות האחריות הנקובים ברשימה לכיסוי על פי פרק זה,

בגין אובדן או נזק שנגרם למבוטח עקב סיכון או סיכוני הסייבר המפורטים בסעיפים

א’ עד ד’ להלן כתוצאה ממקרה ביטוח כהגדרתו להלן.

מקרה הביטוח

נזק לרשת של המבוטח או לנתונים השמורים ברשת של המבוטח, עקב

1 .גישה בלתי מורשית.

2 .הדבקה בווירוס מחשבים.

3 .מתקפת מניעת שירות.

4 .שגיאה בתפעול.

5 .שיגור נתונים באמצעות ואל הרשת המבוטחת שנוצר ונגרם עקב מקור

חיצוני.

6 .איום ממשי בסחיטה,

או סדרה כלשהי של אירועים מהסוג הנ”ל הנובעת או מקורה מגורם יחיד,

ובלבד שהאובדן או הנזק או סדרת האירועים כאמור, אירעו במהלך תקופת

הביטוח ודווחו למבטח במהלך תקופת הביטוח המפורטת ברשימה.

 

סיכוני סייבר

סיכון סייבר לעניין פרק זה הינו :

א. אובדן או נזק סייבר

הוצאות סבירות ודרושות, כמפורט להלן, שהוצאו ע”י המבוטח לצורך שיקום הרשת

של המבוטח או לנתונים השמורים ברשת של המבוטח כתוצאה מגישה בלתי

מורשית, הדבקה בווירוס מחשבים, מתקפת מניעת שירות או שגיאה תפעולית

שיתרחשו במהלך תקופת הפוליסה.

הכיסוי חל על הוצאות שהוצאו בפרק זמן של עד 12 חודשים לאחר שנודע למבוטח

לראשונה אודות הגישה הבלתי מורשית, הדבקה בווירוס מחשבים, מתקפת

מניעת השירות או השגיאה התפעולית. היה ויבקש המבוטח בכתב – להתחיל

את תקופת 12 החודשים עד 3 חודשים לאחר המועד בו נודע לו לראשונה על

מקרה הביטוח ואשר המבטח את דחיית תקופת כיסוי ההוצאות.

ב. הפרעה למהלך העסקי והוצאות נוספות

– הפחתה בהכנסות עסקיות שתגרם למבוטח במהלך תקופת השיקום,

– הוצאות סבירות ודרושות, מעבר להוצאות התפעול הרגילות של המבוטח

שייגרמו למבוטח במהלך תקופת השיקום על מנת להמשיך או לשקם את

הפעילות העסקית של המבוטח, הנובעים מגישה בלתי מורשית, הדבקה

 

5

בווירוס מחשבים או מתקפת מניעת שירות לרשת המבוטחת, שאירעו

במהלך תקופת הפוליסה.

תקופת השיקום תחל במועד בו הפעילות העסקית תופרע לראשונה ותסתיים

בראשון מבין:

– המועד בו הפעילות העסקית הושבה לרמה שהייתה קיימת לפני ההפרעה; או

120 ימים לאחר שהפעילות העסקית תופרע לראשונה.

היה ויבקש המבוטח בכתב – להתחיל את תקופת 120 הימים בעד 90 יום

שלאחר המועד בו נודע לו לראשונה על מקרה הביטוח ואשר המבטח את דחיית

תקופת כיסוי ההוצאות.

ג. גניבת סייבר

– אובדן או שינוי בכספים או אמצעי תשלום עקב הוצאה או העברה שאינם

מורשים של הכספים ואמצעי התשלום הנ”ל;

– אובדן טובין של המבוטח עקב מסירה בלתי מורשית של הטובין, הנובעים

משידור מידע באמצעות או אל הרשת של המבוטח הנגרמת ע”י מקור חיצוני

במהלך תקופת הפוליסה.

ד. סחיטת סייבר

הוצאות או דמי סחיטה ששולמו ע”י המבוטח בדבר סכנה מהותית וסבירה של:

– אובדן או נזק לרשת של המבוטח

– אובדן כספים או אמצעי תשלום של המבוטח

– אובדן, חשיפה או שימוש בלתי מורשה במידע סודי של המבוטח או מידע

סודי של אחרים הנתון להשגחת המבוטח; או השחתת אתר האינטרנט של

המבוטח.

עקב איום שסביר להניח שהוא ממשי, שהופנה כלפי המבוטח ע”י סחטן, במהלך

תקופת הפוליסה.

הרחבה מיוחדת לפרק 1 – כיסוי נזקי סייבר צד ראשון

לפי בקשת המבוטח, כפי שתירשם בהצעת הביטוח ותצוין ברשימה, ובהסכמת

איילון, ותמורת תשלום תוספת דמי ביטוח תשפה איילון את המבוטח גם

בדבר הוצאות בדבר הודעה ללקוח, כדלקמן:

הוצאות סבירות והכרחיות הנדרשות על פי דין בקשר עם הודעה ללקוחות בדבר

מקרה הביטוח מכוסה על פי סעיפים א’-ד’ בפרק כיסוי סייבר צד ראשון זה,

ושאירעה במהלך תקופת הפוליסה, ואשר בגינה נשלחה הודעה למבטח בהתאם

לתנאים הכלליים בפוליסה זאת, וזאת עד לגבול האחריות להרחבה זו המפורט

ברשימה , הכלול בגבול האחריות לפרק זה, ואיננו בנוסף לו.

 

6

פרק 2 – כיסוי חבות סייבר כלפי צד שלישי

אם צוין במפורש ברשימה, ישפה המבטח את המבוטח לפי פרק זה עד לגבולות

האחריות הנקובים ברשימה לתביעה ולתקופת הביטוח בגין חבות המבוטח

על-פי הדין, בשל תביעה בגין נזק שנגרם כתוצאה ממקרה הביטוח כהגדרתו

בסעיפים א’ עד ד’ להלן, ובכפוף לקיום כל התנאים המצטברים הנקובים להלן:

א. התביעה נגד המבוטח הוגשה לראשונה במהלך תקופת הביטוח.

ב. התביעה נמסרה למבטח במהלך תקופת הביטוח.

ג. מקרה הביטוח אירע במהלך תקופת הביטוח או אם צוין ברשימה,

בתקופה הקודמת לתקופת הביטוח אך לא לפני התאריך הרטרואקטיבי

המצוין ברשימה, אם צוין (להלן: התאריך הרטרואקטיבי).

מותנה בזה במפורש כי בכל מקרה לא תחול על המבטח אחריות כלשהי לפי

פרק זו, בגין תביעה או תביעות כלשהן שתוגשנה נגד המבוטח והנובעות

ממקרה ביטוח שאירע לפני התאריך הרטרואקטיבי המצוין ברשימה, אם

צוין.

בהעדר ציון לתאריך רטרואקטיבי ברשימה יחול הכיסוי הביטוחי עפ”י פרק

זה רק בגין מקרה ביטוח שאירע לאחר יום תחילת הביטוח המצוין ברשימה.

בנוסף, תשפה איילון את המבוטח בגין הוצאות המשפט הסבירות, שייעשו

בהסכמתה, להגנה בפני תביעה בגין מקרה ביטוח, וזאת אף מעל לגבולות

האחריות בפרק זה.

חבות המבוטח

הסכומים אשר המבוטח יהיה חייב לשלם לצד שלישי בתור פיצויים על פי דין עקב

תביעה בגין:

א. חבות מדיית סייבר (Media Cyber(

השמצה; הוצאת לשון הרע; הוצאת דיבה; גניבה ספרותית; גניבת עין; השמצה לגבי

מוצר; פגיעה במוניטין של צד שלישי; הפרת זכויות קניין רוחני (מלבד פטנטים) או

קישור-עמוק או מסגור (framing or linking -deep ,(שנגרמו מפרסום באמצעות

אתר האינטרנט של המבוטח, המיילים של המבוטח או הפעילות של המבוטח

ברשתות חברתיות.

ב. חבות בדבר פרטיות

1 .הפרת זכות הפרטיות של אדם או חשיפה מעוולת של מידע אישי; או

2 .הפרת מדיניות הפרטיות של המבוטח, כולל הפרת כל חוק החל על סודיות,

שלמות או נגישות של מידע אישי שאינו ציבורי, כולל כשל כלשהו של

המבוטח לספק הודעה בדבר חשיפת עוולה- ממשית או אפשרית – של מידע

אישי שאינו ציבורי.

 

7

ג. הפרת סודיות

חשיפת מידע תאגידי חסוי או סודות מסחריים הנמצאים ברשותו של המבוטח, כולל

כשל כלשהו של המבוטח לספק הודעה בדבר חשיפה מעוולת – ממשית או אפשרית

– של מידע חסוי ששייך לצד שלישי.

ד. חבות אבטחה – סייבר (Security Cyber(

כשל מצד המבוטח במניעת גישה בלתי מורשית גניבה אובדן או גילוי בלתי מורשה

של מידע של צד שלישי או מידע אישי שניתן לזיהוי הנמצא בתוך הרשת של המבוטח,

הדבקה בווירוס מחשבים או מתקפת מניעת שירות (attack service of denial (

הגורמים:

1 .חוסר יכולת של אחרים לגשת לרשת של המבוטח; או

2 .נזק לרשתות שאינן הרשת של המבוטח; או

3 .אובדן או נזק לנתונים של אחרים השמורים ברשת של המבוטח.

שאלות ותשובות
האם פוליסת סייבר מכסה גם את ההוצאות המשפטיות הקשורות לפריצת סייבר?

הפוליסה אמורה לכסות גם הוצאות משפטיות, מומלץ להתייעץ עם סוכן הביטוח טרם החתימה ולוודא שאכן כל הכיסויים קיימים.

מי יפצה את הלקוחות שלי, שגנבו מהם פרטי אשראי בגלל שפרצו למחשבים שלי?

ביטוח סייבר כולל גם צד גימל, שמפצה את הלקוחות שלך.

האם יש כמה מסלולי ביטוח סייבר?

כמובן, כמו בכל ביטוח, ולכן יש להיעזר בסוכן ביטוח מומחה שילווה אותך בתהליך ויתפור לך חבילת ביטוח לפי צרכיך.

איפה עושים ביטוח סייבר?

סוכן ביטוח יבדוק את נתוני החברה שלך, ויתאים לך ביטוח סייבר עם פוליסת סייבר מותאמת במיוחד עבורך.

מנורה מבטחים - ביטוח סייבר

דילוג לתוכן